זה מכבר מדברים על כך שהאובססיה ליופי ולשימור הנעורים שולטת בתרבות, והיא מודגמת, בין היתר בפרסומות ובנוכחות של דוגמניות וכוכבות צעירות בתקשורת, בקולנוע ובטלוויזיה. כך נוצר דימוי אידיאלי של יופי, והוא משפיע גם על נשים וגם על גברים. הכמיהה אל אותו דימוי שולחת רבים מהם, גם כאלו שאינם סובלים מפגמים אובייקטיביים, אל שולחן הניתוחים הפלסטיים.
בעבר קהל היעד העיקרי של ניתוחים פלסטיים היו דוגמנים, שחקנים וידוענים עשירים ומפורסמים, אבל כיום ההתעניינות בניתוחים פלסטיים התפשטה אל כל פלחי האוכלוסיה, והעלייה המורגשת ביותר היא בקרב בני הנוער.
כבר מגיל צעיר בנות משקיעות מחשבה רבה במראה החיצוני שלהן ומפנימות את אידיאל היופי. יש שטוענים שהסיבה לכך היא היא ריבוי הדימויים האופף את בני הנוער. הם נחשפים לדמויות של דוגמנים מושלמים (שלרוב עברו עיבוד פוטושופ) בפרסומי חוצות, בעיתונים ובטלוויזיה, והם מצדם חושבים שזוהי הנורמה ושואפים להיראות כמותם.
בעבר צעירים היו עוברים ניתוחים פלסטיים בעיקר כדי לתקן מומים שונים בגופם כמו אוזניים בולטות או אף ארוך, להימנע מבריונות חברתית ודימוי עצמי נמוך המלווים בני נוער בעלי מראה חריג. היום, בני נוער רבים עוברים ניתוחים פלסטיים כדוגמת ניתוחי הגדלת חזה וניתוחי אף גם כדי לשפר את ההערכה העצמית שלהם ואת מצבם החברתי.
בתכניות טלוויזיה ובאתרי אינטרנט מוצגים מטופלים שעברו ניתוחים פלסטיים, ואף מתפרסמות תמונות לפני ואחרי הניתוח של לפני הניתוח. לא קשה לדמיין צעירים המתחננים בפני הוריהם לעבור ניתוח פלסטי, בדיוק כפי שהם מבקשים כסף למלתחה חדשה או מכונית כדי לשפר את מעמדם החברתי. רוב המנתחים אמנם יהססו לנתח מטופלים מתחת לגיל 18 שאינם סובלים מפגמים אובייקטיביים (בגיל זה גם נדרשת הסכמת ההורים לניתוח), אך מעריכים שמגמה זו תמשיך לעלות, לפחות בארצות הברית, כל עוד ניתוח פלסטי נתפס כפתרון אפשרי למצוקות גיל ההתבגרות.